1. הם יודעים לקרוא לרגשות שלהם בשמות. רוב הילדים מכירים שמות בסיסיים של רגשות –שמח, עצוב, כועס. ילד עם אינטליגנציה רגשית גבוהה יודע לדייק את הרגשות שלו – "אני מאוכזב מזה שאבא לא הגיע לראות אותי במשחק", "אני מתרגשת לקראת המסיבה הערב"...הם נוטים לשתף ולהביע את רגשותיהם באופן מדוייק.
2. הם יודעים לזהות רגשות של אנשים אחרים. הם שמים לב לרמזים התנהגותיים מצד אחרים כמו הבעות פנים, שפת גוף, טון דיבור- "היום טליה הייתה ממש עצובה בגן, היא ישבה בצד ולא שיחקה עם אף אחד" .
3. הם מבינים שלהתנהגות שלהם יש השפעה על רגשות של אחרים. הילד יודע לעשות את החיבור בין מה שהוא עשה לבין ההשפעה שיש לזה על מי שלידו- "הוא בוכה כי לא הרשיתי לו לשחק במשחק החדש". הם נוטים לקחת יותר אחריות על מעשיהם.
4. הם יודעים להסביר את הסיבה להרגשתם. הם מצליחים לעשות את הקישור בין אירוע שהם חווים לבין ההשפעה הרגשית שלו עליהם -"היום היה לי ממש כיף, כי רוני ודנה שיחקו איתי בהפסקה"
5. הם מסוגלים לדבר על רגשותיהם גם כשהם מתוסכלים. הם יודעים להביע רגשות קשים ופחות נזקקים לביטויים התנהגותיים כמו התפרצויות זעם. – "אני לא אוהב שאת אומרת לי מה לעשות", "זה מעצבן אותי שהוא נוגע בדברים שלי"
6. הם יודעים להתאים את התנהגותם לסיטואציה. למשל מבינים שאם אמא כועסת עכשיו, זה לא זמן מתאים לבקש ממנה לשחק או אם הגננת עסוקה עם ילד אחר, הם לא יפנו אליה בדרישה, אלא ימתינו בסבלנות.
7. הם מגלים טוב לב כלפי אחרים. ילדים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה פחות מרוכזים בעצמם ,הם עוזרים לאחרים ומגלים יחס של נדיבות .
8. הם קשובים לצרכים ורגשות של אחרים. משחקים עם ילד שנמצא לבד, מחבקים אח שבוכה ומנסים להרגיע.
9. הם יודעים להרגיע את עצמם –יודעים לומר מה עוזר להם להירגע במצבי כעס, פגיעה ותסכול ומשתמשים בזה. לא עושים דרמות או מופעי זעם.
10. הם מצליחים להשיג את מה שהם רוצים מאנשים באופן חיובי.יודעים להביע את רצונם בחיוך, בנעימות, ברגישות ונמנעים משימוש בתובענות או דרשנות.
מרגישים שהילד שלכם זקוק לחיזוק?